<h1>ראבי"ה סימן תשנ"ב</h1>
<h2>דף יז:</h2>
אמר אביי התחיל בעיסתו ונאכל עירובו או שאבד הרי זה גומר. ואם שכח ולא עירב ערובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יטמין ולא יבשל לא לו ולא לאחרים. ובכי האי גוונא התירו להקנות ביום טוב משום מצוה. וכן לולב ואתרוג (יוצאים) יוצאים בה כל העולם על ידי מתנה על מנת להחזיר ביום טוב, ודכוותיה גרסינן קונים משכיב מרע ואפילו בשבת. ובפרק הדר אמרינן נמי ומאן דמחזיק בנכסי הגר בשבת קנה אף על גב דעבר איסורא. ובירושלמי גרסינן קידשה בשבת קידושיו קידושין והאשה נקנית לו. ולבתר דמקני להך קמחו לאחרים. אופין ומבשלים לו דהוא נאסר ואין קמחו נאסר. ומבשל ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ובלבד שלא יערים ואם הערים אסור. ואם עבר ואפה סלקא בתיקו ולחומרא. ולגבי צורבא מרבנן לא חיישינן לערמה.
